יום ראשון, 2 באוקטובר 2016

לראש השנה תשע"ז


הרמח"ל בחיבורו "מאמר החכמה" – "מלמד לאדם דעה בינה והשכל בסוד ה' על תפלת ראש השנה". עיקר החיבור עוסק בהסבר המילים שבברכה המורחבת של "אתה קדוש" בתפילת שמונה עשרה. אבל יש גם כמה ספיחים מעניינים. אחד מהם עוסק בעניין התשליך. ואומר הרמח"ל שעניין "תשליך במצולות ים כל חטאתם" פירושו שכמו שאם אתה זורק אבן למים, האבן משנה את מבנה שטח המים אבל רק לרגע, ואחר כך כשהאבן שוקעת לא רואים בכלל שנפלה אבן באותו מקום וצורת המים חוזרת להיות כשהייתה בראשונה – וזה טבעם של המים, כך הקב"ה מעביר את הרע מבריותיו באופן שלא יישאר ממנו רושם כלל.

התפיסה הזאת מתכתבת  בצורה טבעית עם מה שכתב הרמח"ל במסילת ישרים בפרק ד' – "הרי שרצח האדם את חברו, הרי שנאף – איך יוכל לתקן את הדבר הזה? היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות?" – והוא עונה: "אמנם מידת הרחמים, היא הנותנת ... שהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הצרון כעקירת המעשה, דהיינו שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו, ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעקרא – כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי, והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא נעשה הדבר ההוא, ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר, ועוזב אותו להבא ובורח ממנו – הנה עקירת הדבר מרצונו יחשב לו כעקירת הנדר, ומתכפר לו, והוא מה שאמר הכתוב: "וסר עונך וחטתך תכפר" שהעון סר ממש מהמציאות ונעקר – במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה – למפרע".

ואמנם יש לדייק בלשונו של הרמח"ל, ולראות שמה שכתב בשני המקומות עוזר להבין ביתר דיוק את דבריו. הרי שרצח אדם את חברו – היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות? ברור שלא. גם אם האדם יחזור בתשובה ברמה הכי עליונה שיש – לא יוכל להסיר את המעשה העשוי (הרצח) מן המציאות (ולהחזיר את הנרצח לחיים). אבל את מה כן אפשר להסיר מן המציאות? את העוון: "וסר עוונך וחטאתך תכופר"
 את הרוע שגרם למעשה. כאשר אדם עובר עבירה – יש אנרגיה של רוע, של החטאת המטרה של האדם בחיים, והיא מתבססת ועושה רושם באדם, וגורמת לו להוסיף לחטוא. התשובה – מסירה את הרוע, מסירה את הרושם לגמרי, אבל לא משנה את המציאות של מה שכבר נעשה. האבן שנפלה לתוך המים – תישאר שם ושום כוח רצון לא יוכל להזיז אותה משם בכוח המחשבה לבדה. במקרה של אבן המעשה הפיך, אבל במציאות של עבירות שאינן הפיכות – התשובה לא יכולה לשנות את המציאות אבל היא יכולה לשנות את האנרגיה שמקננת באדם – היא יכולה למחוק את אותה אנרגיה שלילית ולגרום למצב שכאילו לא הייתה באדם מעולם אנרגיה שלילית כזו. והסיבה לכך היא מידת הרחמים, אבל גם טבעה של הנשמה שהיא זכה ונקיה, והחטא הוא כמו ענן אבק המסתיר את טבעה האמתי.

בראש השנה אנחנו אמנם לא עוסקים בנושא התשובה כנושא עיקרי, אלא בהמלכת הקב"ה בעולם. אבל הדברים בכל זאת קשורים, כפי שמסביר הרמח"ל במאמר החכמה: "בראש השנה מחדש האדון ברוך הוא מציאות כל הנמצאים ומתכון לקבוע הטוב שבהם שישאר לנצח, ולדחות הרע שבהם עד שתטהר הבריאה ממנו ותהיה ראויה לאור באור פניו לנצח נצחים". העברת הרע מן העולם "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ" היא תנאי הכרחי להמלכתו של הקב"ה בעולם. ומה שאנחנו יכולים לקחת מזה בתקופה שבה מתגלה כל כך הרבה רוע בעולם, הוא שהרוע הזה איננו טבוע בטבע העולם, וגם לא בטבע האדם. את כל הרוע שנעשה לא ניתן להחזיר, לא ניתן להשיב, אבל את האנרגיה השלילית, את השחתת הדעות והמחשבות, אפשר גם אפשר להשיב ולעקור אותה למפרע. כמו שברמה האישית אדם יכול לנער מעליו את האנרגיה השלילית ולחזור למצב הטבעי שבו נובע ממנו טוב, כך גם תפילתנו לתיקון עולם – שהעולם ינער מעצמו את הרוע, ויחזור לטבעו שהוא טוב – ותתגלה מלכות הקב"ה בעולם.