ראש השנה תש"פ

אנו מצויים בתקופת בחירות, וכל נבחר ציבור, וכל ראש מפלגה, מבטיח לנו שטובת ישראל לפני הכל או שרק בראשותו יהיה טוב לעם ישראל. למי להאמין? ומהו היחס הנכון בין אגו לבין דאגה לכלל ישראל? את זה אני מציע לפוליטיקאים של ימינו ולנו ללמוד מראש השנה.

בראש השנה, אנחנו רגילים לדבר על האידיאה של המלכת הקב"ה בעולם. לא מקובל אצלנו לבקש בראש השנה סליחה על חטאינו למרות שזה יום דין, מכיוון שזה לא נראה לערב את פתרון הבעיות האישיות שלנו באידיאה הנשגבה של המלכת הקב"ה בעולם. ביום הזה אנחנו אמורים לכאורה להתמקד באידיאה ולדאוג "לטובת עם ישראל" ו "לטובת הקב"ה" ולהניח בצד את שיקולינו האישיים לחלוטין.

אמנם, מתברר לנו מהמקורות שאין הדבר לגמרי מדויק.

הגמרא במסכת ברכות, שואלת: הני תשע דר"ה כנגד מי? כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפילתה, דאמר מר: בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה.

המספר תשע גם מופיע בראש השנה בתקיעות השופר: אנחנו תוקעים שלוש תקיעות של שלוש: פשוטה  לפניה ופשוטה לאחריה והתקיעה האמצעית היא או שברים או תרועה או שברים תרועה (שנחשבת כתקיעה אחת).

מהו הקשר בין תשע הברכות בעמידה של ראש השנה, לתשע התקיעות, ומדוע הדבר קשור לחנה?

הרב קוק מסביר שביהדות, עניין ציבורי מתחיל בעשרה, ולכן תשע הוא המספר המקסימאלי המתייחס לפרט. ואם כן, המספר תשע מבטא את עוצם ההשגחה הפרטית שיש על האדם מאת הקב"ה. לכן, אומר הרב קוק, שחנה הזכירה תשע פעמים את שם ה' בתפילתה, להראות עד כמה היא נסמכת על ההשגחה הפרטית של הקב"ה שיעשה לה נס ויפתח את רחמה.

בראש השנה כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון – אחד אחד נספרים, להראות שוב את עוצם ההשגחה הפרטית, שהקב"ה משגיח על כל בריה ובריה ולא רק על המין האנושי ככלל. לכן יש תשע ברכות בעמידה של ראש השנה, ותשע תקיעות – שכן עצם המלכת הקב"ה בעולם היא על ידי שאנחנו מודים ומכריזים שהקב"ה משגיח בפרטיות על כל בריה ובריה – דבר שאין אף מלך אחר שמסוגל לעשות על נתיניו – רק בורא עולם.

במקום אחר במסכת ברכות, אמרו: וחנה היא מדברת על לבה – מהו על ליבה – על עסקי ליבה. אמרה: כל מה שבראת באישה לא בראת דבר אחד לבטלה, על ליבי לא להניק בהם – תן לי בן ואניק בהם.

וזה מורה לנו הוראה מעשית, שכל אחד ואחד צריך לשאול את עצמו בראש השנה מהו תפקידו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו באשר הוא עמל כל ימי חיו. ומזה ימצא מה לבקש מאת הקב"ה שיאפשר לו לקיים את ייעודו וזוהי ההמלכה של הקב"ה בעולם, שעל ידי שמבקש דברים הנדרשים לקיום ייעודו בעולם, מכיר בהשגחת הקב"ה על כל בריה ובריה, וממילא ממליך את הקב"ה על כל העולם כולו.

נתבונן כל אחד ואחת אפוא על סביבתנו ועל תפקידינו בעולם – הורים, ילדים, שכנים, במקום העבודה, ונבקש מאת הקב"ה שייתן לנו את האמצעים לקיים את תפקידנו בעולם הזה, מתוך הכרה בהשגחה הפרטית, ובזה אנחנו ממליכים את הקב"ה בעולמו בתפילות ובתקיעת השופר הסובבים סביב המספר תשע המורה את עוצם ההשגחה הפרטית של הקב"ה.

ובאשר לנבחרי הציבור שלנו - נבקש מהם ענווה והבנה שהם לא כאן כדי לשרת את עצמם אלא את עם ישראל, ועליהם להבין שכל המהלכים מושגחים ומונהגים מאת הקב"ה ולא מסתרי ליבם ואשר על כן מוצע להם לפעול באמת באופן שמשמקף את טובת העם והארץ

שנזכה לשנה טובה ומבורכת